על הסכם, חוזה ומה שביניהם
עו"ד אריה שורץ
לפני כמה שנים התבקשתי לשאת הרצאה על חוזים בפני קהל של אנשים ללא כל השכלה משפטית. "דבר על מה שתרצה" אמרה לי מארגנת הערב, "ואני סומכת עליך שבסוף הערב כולם ידעו מה זה חוזה טוב".
את חוק החוזים קראתי פעמים רבות, והפסיקה בנושא היתה מוכרת לי היטב, ועדיין לא ידעתי איך להכניס את התורה כולה בארבעים וחמש דקות. קנאתי קצת בהלל הזקן וברבי עקיבא, שמצאו דרכים להכניס את התורה כולה למשפט אחד קצר. אחרי שעות של התלבטות מצאתי את עצמי טרוד במחשבה צדדית משהו: מעולם קודם לכן לא שאלתי את עצמי מדוע יש בשפה העברית שתי מילים מקבילות - הסכם וחוזה. גם באנגלית יש שתי מילים - agreement ו - contract. האם יש בכלל שוני בין שתי המילים ? ואם כן - מהו ?
כאספן מילונים (לא לצחוק, זהו תחום איסוף אמיתי ורציני) ניגשתי לארון ושלפתי את הכרך המתאים ממילון אבן שושן. הסכם, אומר אבן שושן, הוא דעה משותפת ומוסכמת על כל הנוגעים בדבר, החלטה שהתקבלה על דעת כל הצדדים . חוזה לעומתו הוא כתב התקשרות בין שני צדדים או יותר, שבו מתחייב כל אחד מהם לעשותמשהו למען הצד השני. מעניין, חשבתי לעצמי. למעשה מדובר בשני שלבים כרונולוגייםנפרדים: ראשית מגיעים הצדדים להסכמות ומקבלים החלטה משותפת ורק אחר כך, לצורך ביצועההחלטה המשותפת הם מקבלים על עצמם התחיבויות, כל אחד בנפרד, לעשות משהו למען השני
בעודי קורא את הערך "חוזה", התגלגל מבטי להמשך ההגדרה: "נביא, מגיד עתידות". הלוואי, חשבתי לעצמי, שהיינו יכולים לחזותעתידות בזמן שאנחנו עורכים הסכמים וחוזים. כמה צרות היינו יכולים לחסוך.ופתאום, בבת אחת, הבנתי שההרצאה מוכנה
הסכם טוב, כך הסברתי לקהל שהגיע לשמוע אתההרצאה, הוא הסכם שיש בו שלושה יסודות. האחד, החלטה משותפת המבוססת על הסכמה בין הצדדים באשר למטרת ההתקשרות, אם תרצו - הסבר מסודר ופשוט מה ההגיון ומה התכליתלהתקשרות בין הצדדים. היסוד השני, פרוט מלא ומסודר של כל ההתחיבויות שלקחו על עצמם הצדדים לעשות זה למען זה. היסוד השלישי - חלקו של הנביא מגיד העתידות - פרוט מלאככל האפשר של הדברים שיקרו אם חלילה מי מהצדדים לא ימלא איזו מההתחיבויות שלקח עלעצמו, מכל סיבה שהיא
אני מעדיף מאז אותה הרצאה להשתמש במילה "הסכם" ולא במילה "חוזה", כי נראה לי שפרוט ההסכמות בין הצדדים חשוב יותר מפרוט ההפרות הצפויות והסנקציותשיוטלו על הצד המפר כתוצאה מהן. חשיבה חיובית היא בעיני הבסיס להתקשרות טובה ואמיתית, הרבה יותר מהפחד מפני נסיון רע. כנראה שאני יוצא דופן בעניין הלשוני הזה - בעולם המשפט אין כיום שום משמעות לשוני שבין שתי המילים והן משמשות לאותן מטרות בדיוק .
בשנות עבודתי ערכתי וכתבתי הסכמים מכל מין וסוג: הסכמי מכר מקרקעין והסכמי עבודה , הסכמים בין יזמים, ממציאים וחולמי חלומות לבין אנשי ממון , הסכמי פשרה שסיימו פרקים קשים ועצובים והסכמי שותפות שפתחו עתיד חדש ומלא תקווה, הסכמי נישואין מלאי אהבה והסכמי גירושין מלאי עצב. ערכתי הסכמים עבור אנשים פרטיים, עסקים קטנים וחברות גדולות, ערכתי הסכמים עבור הממשלה האוסטרלית ועבור לקוחות בשלוש יבשות שונות. בכל אחד מהם היה עולם ומלואו. כל אחד מהם הצריך עבודת רקע יסודית לגילוי הרצונות האמיתיים של הלקוח וההסכמות אליהם הגיע עם הצדדים האחרים להסכם. חלקם הביא ברכה גדולה לצדדים וחלקם לא הניב כל פרי, אך כולם הכילו בצורה זו או אחרת את אותם שלושה יסודות .
גם אתם יודעים עכשיו מהם שלושת המרכיבים הסודיים של הסכם טוב. חפשו אותם בפעם הבאה שבה תקבלו מעורך הדין שלכם טיוטת הסכם לעיון: חפשו את ההגיון שמאחורי ההתקשרות, את התחיבויות הצדדים זה כלפי זה, ואת הנבואה לעתיד לבוא. אם תמצאו את שלושתם, תוכלו לחתום על ההסכם בלב שקט .